מחשבון פרוגרמה למסופים

רקע ומתודולוגיה

החישוב מבוצע על בסיס "הנחיות להכנת פרוגרמות למתקני תשתית לתפעול תחבורה ציבורית באוטובוסים". הכלי מקבל את מספר הנסיעות בכל שעה לכל קו וכיוון, מאחד את הכיוונים לכדי קו אחד, ומחשב את מספר החניות התפעוליות, עמדות הקליטה, עמדות ההורדה, זמן הסבב וצי הרכב הנדרש במסוף.

• תדירות ומרווח: הנתון הנקלט הוא מספר הנסיעות בשעה (למשל קו כל 30 דקות = 2 נסיעות בשעה). המרווח נגזר: מרווח = 60 / מספר נסיעות בשעה.
• זמן סבב: זמן נסיעה כיוון 1 + זמן נסיעה כיוון 2 + 15 דקות מנוחה. בקו סיבובי — זמן ההקפה + 15 דקות.
• צי רכב: עיגול כלפי מעלה של זמן הסבב חלקי המרווח בשעת השיא של הקו.
• חניה תפעולית (רק ל"יוצא" ו"סיבובי"): עיגול כלפי מעלה של 1.2 × (זמן שהייה / מרווח), כאשר זמן השהייה: עירוני 14 דק', אזורי 17 דק', בינעירוני 21 דק'.
• עמדות קליטה (רק ל"יוצא" ו"סיבובי"): עירוני — נסיעות/12; אזורי ובינעירוני — נסיעות/6. החישוב מבוצע על בסיס סך הנסיעות היוצאות (ולא לכל קו בנפרד) — הערכים נצברים ומעוגלים כלפי מעלה פעם אחת לכל סוג אוטובוס.
• עמדות הורדה (רק ל"נכנס" ו"סיבובי"): עירוני ואזורי — נסיעות/30; בינעירוני — נסיעות/20. החישוב מבוצע על בסיס סך הנסיעות הנכנסות, בצבירה ועיגול כלפי מעלה פעם אחת לכל סוג אוטובוס. בטבלה לפי קו מוצג החלק היחסי של הקו (ללא עיגול).
• קו עובר: אינו מייצר חניה תפעולית, אך נדרשות לו עמדות עצירה לקליטה והורדה לפי טבלה 6.5 בהנחיות — מספר העמדות נקבע לפי מספר עצירות האוטובוס בשעת השיא בתחנה: 25–35 עצירות — עמדה אחת, 35–55 — 2 עמדות, 55–70 — 3 עמדות. ערכי התפר נלקחים לפי הטווח הגבוה (35 עצירות ידרשו 2 עמדות, 55 עצירות ידרשו 3), ומעל 70 עצירות נוספת עמדה לכל 15 עצירות. הטווחים מייצגים אחוז כשל של 10%–20%.
• שעת החישוב: ברירת המחדל היא השעה שבה סך כל העמדות במסוף מקסימלי (ולא בהכרח שעת השיא של כל קו בנפרד); ניתן לבחור ידנית שעה ספציפית.
• קיבוץ קווים דלילים: קווים בתדירות נמוכה אינם מצדיקים חניה תפעולית נפרדת, ולכן לפי ההנחיות הם מקובצים לקו מייצג בעל תדירות מצטברת. הקיבוץ נעשה בין קווים בעלי אותו סוג שירות ואותו סוג אוטובוס (רגיל ומיניבוס יחד, מפרקי בנפרד), וקווים באופי "יוצא" ו"סיבובי" מקובצים יחד שכן שניהם יוצאים מהמסוף. ניתן לבצע קיבוץ אוטומטי (בסיוע AI) או ידני — בחירת קווים מקבצים והקווים המשויכים אליהם. קווים שלא קובצו מדווחים בהתראה ומחושבים בנפרד.
• תקרת נסיעות לקו מייצג: קו מייצג עירוני מוגבל ל-10 נסיעות בשעה, ואזורי/בינעירוני ל-6. כשסך הנסיעות של הקבוצה עובר את התקרה, הקבוצה מפוצלת לכמה קווים מייצגים (א', ב', ...) במקום לחתוך את סך הנסיעות — כך נשמר סך הנסיעות המקורי של הקווים.
• שימוש בקו המייצג: הקיבוץ רלוונטי לחישוב החניות התפעוליות בלבד, ולכן נוצרים קווים מייצגים רק לקווים היוצאים מהמסוף (יוצא וסיבובי); קווים נכנסים ועוברים מחושבים תמיד בנפרד. לאחר הקיבוץ נספר הקו המייצג במקום קווי המקור (ללא כפל ספירה), בעוד צי הרכב מחושב לפי הקווים המקוריים.
• סוג רכב: לצורכי חישוב וסיכום, אוטובוס רגיל ומיניבוס נחשבים אותו סוג רכב ומוצגים בתוצאות כ"רגיל/מיניבוס"; אוטובוס מפרקי נספר בנפרד.